רווח ואח' נ' הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

רכבו של התובע חנה במפרץ חניה, במקביל לשפת מדרכה שבצד הימני למסלול הנסיעה.

רכבו של התובע ניזוק עת רכב שחנה מאחוריו, מדגם קאיה, נהדף לעבר רכבו של התובע לאחר שרכב בו נהג הנתבע 2 פגע ברכב מדגם קאיה האמור.

הנתבעת 1 הינה בעלת הרכב בו נהג הנתבע 2 והנתבעת 3 הינה מבטחתו.

על פי גירסתו של הנתבע הוא נאלץ לסטות ממסלול נסיעתו ולפגוע ברכב מדגם קאיה וזאת מאחר ורכב בו נהגה המשיבה 1 (להלן: "המשיבה" ) שבהודעת צד ג' , פגע ברכבו ועל כן נאלץ הוא לסטות ממסלול נסיעתו. כיון שכך, שיגרו הנתבעים הודעת צד ג' כנגד המשיבה אשר נהגה ברכב ומבטחתה, המשיבה 2.

אין חולק על כך כי יש לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה והמחלוקת קיימת אך ביחס לאחראי לקרות התאונה.

לאחר ששקלתי ובחנתי את אשר בא לפני ועדויות הצדדים, לרבות אופן התרשמותי מעדויותיהם, באתי לכלל מסקנה לפיה הנתבע 2 הינו האחראי לקרות התאונה ושאין להטיל כל אחריות על המשיבה.

על פי גרסתו של הנתבע 2, לאחר שהוא חלף בצומת שבה מגיעים גם רכבים משמאל למסלול נסיעתו, הוא שמע באופן פתאומי מכה בגלגל השמאלי ועל כן הוא סטה ימינה ופגע ברכב הקאיה . בהמשך הוברר לו כי הפגיעה בגלגל השמאלי היתה פגיעה של הרכב בו נהגה המשיבה 1 להודעת צד ג' ברכבו. על פי גרסתו של הנתבע 2 השתלבה המשיבה במסלול נסיעתו על אף שזכות הקדימה לנסיעה היתה שלו וזאת עת היא פנתה שמאלה בצומת וביקשה להשתלב במסלול נסיעתו.

יצויין כי הנתבעים לא הציגו בפני בית המשפט צילום של הרכב בו נסע נתבע 2 על מנת שניתן יהיה לקבוע את מקום הפגיעה ברכבו.

הנתבע 2 אישר בעדותו כי למעשה הוא לא ראה את רכבה של המשיבה וזה קרה לראשונה רק לאחר קרות התאונה. גם על פי גרסה זו ניתן לקבוע כי הנתבע 2 לא היה ער לתנאי הדרך ולרכבים שבסביבתו עת אירעה התאונה. גם אם נכונה גרסת הנתבע 2 לפיה פגע רכבה של המשיבה בגלגל קדמי שמאלי שלו, הרי שמדובר במיקום שאמור להיות בשדה הראיה שלו כנהג ועליו היה לראותה גם קודם לפגיעה ברכבו.

במקום בו היתה נכונה גרסת הנתבע 2 לפיה פגע רכבה של המשיבה ברכבו, הרי שהפגיעה ברכבה של המשיבה אמור היה להיות בחזית הרכב. דא עקא שהפגיעה ברכבה של המשיבה הינה בדופן הימני של קדמת הרכב ולא בחזית הרכב. מיקום הפגיעה ברכבה של המשיבה מתאים לגרסה לפיה סטה נתבע 2 ממסלול נסיעתו שמאלה, פגע ברכבה של המשיבה והסיט את מסלול נסיעתו ימינה וכך פגע ברכב הקאיה.

שמעתי עדותה של המשיבה. עלפי התרשמותי מאופן עדותה היא מסרה גרסת אמת. אני מקבל גרסתה לפיה לאחר שהיא השלימה פנייתה שמאלה והשתלבה במסלול הנסיעה פגע רכבו של הנתבע 2 ברכבה וזאת עת היא היתה במסלול השמאלי מבין שני המסלולים שהיו בכיון נסיעתה.

אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לגובה הנזק שנגרם לתובע וזאת בסך של 12,787 ₪ בצירוף הסך של 845 ₪ שהוא שילם בגין שכר טרחת שמאי. בסה"כ מדובר בסך של 13,723 ₪.

נוכח האמור לעיל, נקבע כדלקמן:

1.אני מחייב את הנתבעים 1-3 , יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 13,723 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת התביעה (16.2.12) ועד ליום התשלום בפועל.

2.אני מחייב הנתבעים 1-3 לשלם לתובע את הוצאותיו בסך 750 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

3.הודעת צד ג' שמטעם הנתבעים נדחית.

4.אני מחייב את הנתבעים 1-3, יחד ולחוד, לשלם למשיבים להודעת צד ג' הוצאותיהם בסך 600 ₪. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תשגר העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: